רסטורציה של תמונה וסאונד

התהליך מאוד כנה ופשוט: תוכלו לשלוח את קובץ הקלטה המקורי שלכם ולקבל הערכה על כמה זמן תידרש עריכת סאונד. עורך הסאונד יקשיב לקובץ ההקלטה ויזהה את הבעיות הקיימות – כפי שמתואר כאן, עורך הסאונד יעריך את זמן העריכה הדרוש לעריכת הפרויקט שלכם.

וכדי לפשט את זה עוד יותר נפרט עם דוגמאות:

לדוגמא, תכנית פודקאסט בה שני מיקרופונים מקליטים את המראיין והמרואיין במשך 40 דק' – מכיוון שיש שני דוברים בתכנית, על עורך הסאונד לערוך בעצם בערך 60 דק'. המקליט לא שם לב שהקליט את המראיין בעוצמה נמוכה מאוד ובנוסף לזה יש זמזום חזק מאוד לאורך כל רצועת ההקלטה. המראיין שמפרסם את הפודקאסט שלו בכל שבוע, צריך גם פתיח לתכנית שלו וחשוב לו שיתפוס את תשומת לב המאזינים, אך הוא שם לב שיש פער עצום בעוצמות של הפתיח של התכנית לעומת עוצמת הדיאלוגים – כשהמטרה של הפודקאסט נראית כפשוטה מאוד, חייבת עריכת סאונד מפורטת וארוכה.

מצד שני זמרת יוצרת הקליטה שיר באורך של 3:20 דק' שבו שני ערוצי הקלטה – ערוץ שירה וגיטרה אקוסטית. הזמרת הקליטה את השירה שלושה פעמים באיכות ההקלטה מעולה וכל מה שנותר לעורך הסאונד לעשות זה להרכיב את טייק השירה הטוב ביותר, לדאוג לאחידות בעוצמה של הקול שלה ולהנמיך קצת את חוזק הנשימות שלה במיקרופון וגם ב 1:20 דק' בשיר, הגיטרה האקוסטית יצרה תדר שמפריע מאוד לשירה שלה – הזמרת הקליטה באולפן הקלטות מקצועי ונתנה ביצוע מדויק ולכן עריכת הסאונד תהיה פשוטה ומהירה יותר יחסית למקרה הראשון.

עוד דוגמא טובה לעריכת סאונד, הקלטה של הרכב רוק בהופעה חיה באורך של 50 דק' ויש לכם את כל 12 ערוצי ההקלטה, אפילו הקלטתם את מחיאות כפיים של הקהל 🙂 איכות ביצוע מדהימה אבל עם המון  תזוזות של הסולן עם המיקרופון וזה יצר חוסר אחידות בצבע ובעוצמה של מיקרופון השירה. ועכשיו שאתם מקשיבים לזה אתם מזהים שבאמצע ההופעה הלהקה לא הייתה כל כך בקצב – עריכת סאונד שמטרתה ליצור אחידות בקטע אודיו ארוך ובמיוחד שצריכה לטפל בבעיות קצב יכולה להיות מורכבת מאוד. קיימים עוד מאות דוגמאות וכולם בשביל להראות שעריכת סאונד היא תהליך טכני שמשתנה בהתאם לכל פרויקט ולכן נמדדת לרוב בתעריף שעתי.